גלגול נשמות בראיה תנכית 

התנ"ך הוא מסמך הפותח בבריאת העולם, ומתאר את תהליך התפתחות האדם בכלל ועם ישראל בפרט. אנו רגילים להתייחס לסיפורים אלה כפשוטם, אך התנ"ך מכיל רבדים נוספים ("רמז", דרש", "סוד") מעבר לסיפור המקראי הפשוט (רובד ה"פשט"). כאשר אנו קוראים בתנ"ך ומתייחסים לרובד הסוד, אנו מוצאים שכולו רצוף סודות ורמזים המעידים על מסע הנשמה בנבכי הגלגולים. רעיון הגלגולים מהוה פרשנות יחידה המתמודדת באמת בשאלת "צדיק ורע לו" ו"רשע וטוב לו" .
אחד המקורות הנפוצים לענין זה מופיע בפסוק "פוקד עון אבות על בנים... ", בו ניתן לראות דוגמה לפירוש ה"פשט" מול פירוש ה"סוד": בעוד שניתן להבין על דרך ה"פשט" שהקב"ה נפרע על חטאי האדם עד לדור רביעי וכך בניו, נכדיו וניניו יסבלו מעוון אבותיהם פירוש ה"סוד" מגלה לנו כי הכוונה במילים "בנים", "שלשים" ו"רבעים" היא גלגוליו הבאים של אותו אדם שחטא. בגלגוליו הבאים יהיה עליו לשלם על חטאיו ולתקן מעשיו. במידה שהוא אכן מתקן, הוא נקרא "צדיק ורע לו": "צדיק" - מאחר שתיקן מעשיו ואינו חוטא הפעם, "רע לו" - כיוון שמשלם על חטאיו מגלגול קודם.
הרב מנשה בן ישראל, בספרו "נשמת חיים" , מביא הוכחות ורמזים רבים לגלגול נשמות מן התנ"ך ומחז"ל. הנה מספר דוגמאות:
? לאחר חטאו של אדה"ר אמר לו הקב"ה: "...עד שובך אל האדמה כי ממנה ל?קחת, כי עפר אתה ואל עפר תשוב" (בראשית ג, יט). לפי הפשט - נוצרת מעפר ואחר מותך ישוב הגוף ויתפרק לעפר; לפי פרשנות הסוד - הכוונה ב"עפר" היא לגוף ממש שנוצר מעפר, ולכן "אל עפר תשוב". מפרש הרב: "רמז לו כי אחר שחטא יוכרח להתגלגל פעם אחרת ולשוב אל עפרו כדי להשלים מה שחיסר בפעם הראשונה".
? חז"ל מציינים כי בראשי תיבות שמו של אדה"ר נרמזו גלגוליו: אדם, דוד, משיח. לאחר חטאו, התגלגל אדה"ר בדוד שחטא חטא יחיד בדבר אוריה החתי, ולכן יוצרך להתגלגל שוב במשיח ולהשלים בכך את תיקונו הסופי. אלמלא חטא אדה"ר, היה הוא בחזקת משיח ומתקן עולם במלכות שדי.
? המדרש אומר כי אדה"ר מיועד לחיות אלף שנים. הוא צפה מראשית עד אחרית וראה שעתיד לצאת ממנו דוד המלך אך בלי הקצבת שנות חיים. לפיכך העניק לו שבעים שנים משנותיו. כך חי אדה"ר 930 שנים, ודוד 70 שנים.
? גלגול הבל בשת: "... ותקרא את-שמו שת, כי שת-לי אלקים זרע אחר תחת הבל, כי הרגו קין" (בראשית ד', כ"ה). "תחת הבל" - משמעו במקום הבל ממש: לאחר שקין הרגו, חזר בגלגול כשת.
? מצוות הייבום - כאשר בעלה של אשה מת ואין לה בן ממנו, היא מחויבת להינשא לאחיו: "כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו, לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, י?ב?מ?ה? יבוא עליה ו?ל?ק?ח?ה לו לאשה וי?ב??מ?ה??. והיה הבכור אשר תלד - יקום על שם אחיו המת, ולא ימחה שמו מישראל" (דברים כה, ה-ו). על-ידי חיבור זה, יוכל הבעל המת לבוא בגלגול כבנה. מובא שאדם שמת ללא בנים אין לו חלק לעולם הבא , ולכן כאשר האשה לוקחת את הקרוב ביותר לבעלה - שהוא אחיו - ונישאת לו, יכול האדם להינצל ולהיוולד מחדש באותו מקום. האיש הופך לילד, ולמעשה מציל עצמו.
? "דור הולך ודור בא" (קהלת א, ד) - היה צריך לכתוב "דור בא ודור הולך", "אלא מלמד שכבר בא" , שהדורות שהולכים - הם עצמם אחר כך באים, וזה הסוד שנאמר בקהלת (א, ט): "מה שהיה - הוא שיהיה... ואין חדש תחת השמש".
? איוב (א, כא) מעיד על עצמו: "ערום יצאתי מבטן אמי, וערום אשוב שמה". כלומר, "אשוב ממש לבטן, בהיותו חושב שעוד תשוב נשמתו להתגלגל בגוף אחר".
? ראשי תיבות מש"ה מרמזים על גלגוליו: משה, שת, הבל. אצל אדה"ר סדר הגלגולים הוא מראשית ועד אחרית: תחילה אדם, אחר כך דוד, ולבסוף משיח - כיון שלא סיים את תיקונו, בעוד שאצל משה הסדר הוא הפוך. מאחר שמשה סיים את תיקונו, הרי ששמו מגיד מאחרית עד ראשית משה, לפניו היה שת, ולפניו הבל. משה סיים את תיקונו ושוב לא יתגלגל.
? פרקי אבות(ד,כב): "הוא היה אומר: הילודים - למות, והמתים - להחיות" . והיאך יחיו המתים? אלא אלה שנולדו סופם למות, והמתים יחזרו שוב לחיות בגלגול נוסף.

? נושא הגלגולים מגובה ברמה העיונית בדברי חז"ל והמקובלים, וברמה המעשית מצאתי הוכחות לכך בשחזורים שערכתי ובהם היתה הצלבת מידע בין אנשים שונים שסיפרו על מאורע זהה מזוויות שונות.


יהודית עזרד
מרצה ומשחזרת גלגולים ע'פ תורת הקבלה.